<h1>האגור סימן שמ"ה</h1>
<h2>דף יט.</h2>
יש מפרשים דאין מפליגים בספינה פחות מג' ימים קודם שבת משום אסור תחומין ולכן מתירין ההולך בספינה גדולה שמהלכת למעלה מעשרה לשון הטורים. וכן כתב ר"ח ומשום הכי נהגו להפריש בים. ור' ישעיה כתב דהאי מתניתין דאין מפליגין אליבא דבית שמאי היא אבל ב"ה שרו והלכתא כוותיהו אפילו לא נכנס אלא עם השמש מותר. ועוד מצאתי כיון דשבת באויר מחיצות מבעוד יום יכול לחזור לביתו ולהכנס בה בשבת ולהפליג חוץ לתחום ולטלטל בכולה והוי לה כד' אמות. ואעפ"י שמותר להכנס בספינה מבעוד יום כדי להפליג למחר אסור לצאת ממנו אם הלכה חוץ לתחום וכן פי' ר"ח ורש"י ובדברי רשב"ם וה"ר נתן המכירי בשם רבו רבי' שלמה מצאתי שמותר להכנס בשבת בספינה ולצאת חוץ לתחום ולטלטל בתוכה כיון ששבת באויר מחיצות מבעוד יום ועוד גדולה מזו כתבו דאפילו לא נכנסו מבעוד יום שמותר להפליג בשבת עצמו אך בזה לא נהירא לרבינו יצחק הזקן מייניפר"א. ורבינו יואל הקשה מפ"ק דשבת האמנם מצאתי דאין ראיה לסתור דברי רבותי. והר"ר אביגדור כתב הנכנס בספינה מערב שבת אל יצא משחשיכה שאם יצא הימנה משחשיכה וירצה ליסע לא יכול עוד לחזור לתוכה דהוה ליה כיוצא לדעת חוץ לתחום וכן כתב גאון אחר משבולי הלקט. ורב אלפס כתב דטעם דאין מפליגין משום עונג שבת שכל ג' ימים הראשונים גופו משתבר ואין רוחו חוזרת עליו עד אחר ג' ימים ולכן מתירין בנהרות הנובעים שאינו מצטער. ובה"ג כתב אם קנה שביתה בספינה מע"ש מותר להכנס בה אפי' בשבת ור"י אסר הכל אפילו בתוך התחום מפני שהוא שט על פני המים שהוא אסור לשון הטורים. מצאתי בשם הר"ר ישעיה שהיה נכנס ועובר בשבת בעיר וניזיא"ה באותן הספינות שעוברין משכונה לשכונה והיה אומר שהעובדי כוכבים המנהיגים את הספינה לעצמן הם מכונין. ורבינו מאיר הקשה לו מרבן גמליאל שירד לנמל וכו' ובדברי הגאונים ז"ל שאם המחוז יבש שאין הספינה יכולה להתקרב ביבשה כדי שיעשו כבש מותר לירד במעבר היא ביצית קטנה שמעברת כמו בגשר. והר"ר אביגדור כתב שאין לכנס בדוגית קטנה אם היא שטה על פני המים וזזה ממקומה אך אם היא עומדת כארעא סמיכתא הוא. משבולי הלקט.
